לפני שנתיים, כשהתחלתי לעבוד במקום העבודה הנוכחי שלי, התחלתי להרגיש מוזר. חולשת שרירים, עייפות, הרגשת סמרטוטיות כללית. כשנוכחתי לדעת שהאימון בחדר הכושר מתחיל להיות ממש קשה, התחלתי להכנס לפניקה. מה אם זה הביג-וואן? מייד צריך לקבוע תור לרופא, החלטתי.

הרופא שלי, ד"ר עירוני מאד שמח לראות אותי. "במה זכיתי?"
הסברתי לו שאני מרגישה מאד מוזר, ושאני מודאגת מאד.
"מה בדיוק את מרגישה?"
מייד שלפתי את פיסת הנייר עליה נכתבה ליתר בטחון כל רשימת התסמינים. זאת הייתה רשימה ארוכה.
הוא לא התרגש במיוחד.
"מה עם תפקודי בלוטת התריס?" הוא שאל בשלווה, כאשר סיימתי להקריא.
זוינקס!! אני לא מאמינה שלא חשבתי על זה בעצמי!
כבר שנים שאני סובלת מחוסר איזון בבלוטת התריס. הפעם הראשונה שבה התגלה הדבר היה אחרי שבצעתי בדיקות כלליות. התוצאות נראו לי מוזרות, אז באחת ההזדמנויות שהייתי עם הילדים בביקור אצל הרופאה שלהם, הראיתי לה את זה. היא ממש נבהלה ושלחה אותי מייד לקומה השנייה אל רופא המשפחה. כך הסתברו לי שני דברים: א. אני סובלת מפעילות יתר של בלוטת התריס, ב. רופא המשפחה היה פעם הרשג"ד שלי בצופים. מאז חלפו כמעט עשר שנים, ובעזרת טיפול תרופתי ייעודי גם הבלוטה התאזנה.
עכשיו מסתבר שאני שוב נאלצת "לעלות על התרופות", אבל הפעם אפילו בעזרתן לא התאזנתי.
"טוב, אי אפשר להמשיך ככה." אמר ד"ר עירוני באחד הביקורים.
"אז מה האלטרנטיבה?"
הוא הסביר לי על נשק יום הדין, מבחינתי אחד הטיפולים ההזויים בכל ההיסטוריה של הרפואה המודרנית: יוד רדיואקטיבי. החומר ניתן בגלולה, ואחרי נטילת התרופה הגוף מתחיל לפלוט קרינה רדיואקטיבית, ואי לכך, יש להשאר עשרה ימים בבידוד. היוד מנטרל את הבלוטה. זה אומר שמרגע בו נוטרלה הבלוטה ואילך אצטרך ליטול אלטרוקסין באופן מלאכותי למשך שארית חיי. זה לא מצא חן בעיניי בכלל.
מצד שני, גם התרופות לאיזון הבלוטה הם לא ממש מציאה. לא אמורים להשתמש בהם באופן קבוע.
אז הלכתי לשאול את אדון גוגל.
גוגל הציג בפני עדות של גברת בשם מיכל אבני על חומר טבעי בשם הרב באלאנס. אם לסכם – הגברת נמצאה באותו מצב שאני הייתי בו, ולאחר חיפושים ברשת, הגיעה לתרופה צמחית שעזרה לה לאזן את הבלוטה.
התקשרתי אליהם מייד. מסתבר שמדובר בסדרת מוצרים שמבוססת על חומר בשם כורכומין, שמיוחסים לו סגולות רפואיות שונות ומשונות. הזמנתי את הכדורים והתחלתי להשתמש בהם. בכל מקרה, המליצו לי בעלי האתר, אין להפסיק ליטול את התרופה הקונבנציונאלית, רק להקפיד לקחת את שתי התרופות במרווחים גדולים זה מזה, כדי שחס וחלילה לא יריבו ביניהן, מי תהיה זאת שתצליח להבריא אותי ראשונה.
השיפור בהרגשה הכללית שלי הורגש בערך שבוע מרגע נטילת התרופה הצמחית. בבדיקת דם שנערכה כמה שבועות לאחר מכן התגלה שיפור קל ברמות ה-TSH, T3 ו-T4. המשכתי לקחת את שתי התרופות במקביל. בבדיקות הבאות השיפור המשיך. לאחר עוד כמה חדשים, הראו הבדיקות שכל הערכים הנבדקים חזרו לגבולות הנורמה.
הרופא שלי המשיך לשמור על קור רוח. "אין הוכחה שזה בגלל זה, אבל אם זה עובד בשבילך – מי אני שאתווכח."
כמה חדשים לאחר מכן, החלטתי על דעת עצמי לרדת מהכדור הרגיל. בשתי הבדיקות הבאות שנערכו במצב שבו אני משתמשת רק בתוסף הצמחי, עדיין כל הערכים היו בגבולות הנורמה.
במקביל לתהליך הזה, החלטתי להפוך לטבעונית. כמה חודשים לאחר אותה החלטה גורלית, החלטתי שלא נורא אם אוכל דגים מדי פעם. להפתעתי, תסמיני חוסר האיזון חזרו מייד: דפיקות לב מואצות, רעד בידיים ועייפות.
אז נפל לי האסימון.
"זה בגלל הדגים!" הכרזתי בביקור התורן שלי אצל הרופא.
"מה זאת אומרת?"
הסברתי לו את התיאוריה.
"וברגע שהפסקתי לאכול דגים, התסמינים שוב נעלמו!"
הרופא שלי עדיין לא איבד את שלוותו. "נו, אז אולי זה בגלל שיש לך רגישות ליוד."
"זהו? זה מה שיש לך להגיד?"
הוא משך בכתפיו.
"אל תאכלי דגים?"
הוא ממש הדהים אותי. מבחינתו, הסיבה לא ממש חשובה. יש סימפטום, ויש דרך לטפל בו. זה הכל. לא חשוב ממה זה נובע. זה לא בשליטתו ולא בתחום השיפוט שלו. זאת הבעיה עם הרפואה המדורנית חשבתי לעצמי. הרי אנחנו זה מה שאנחנו אוכלים. ויש כבר סיטואציות שבהם זה מובהק. אנשים עם לחץ דם או כולסטרול גבוה כבר מקבלים המלצה מהרופא לא לאכול מאכלים מסויימים. אבל לגבי מצבים אחרים, זה נראה כאילו הרופאים הקונבנציונליים עדיין מסרבים לעשות את ההקשר.
מאז, אני "מטפלת בעצמי", הכרזתי בפניו בפגישתנו האחרונה.
"טוב, את." הוא עיקם את הפרצוף. "אבל את ממילא עושה מה שבא לך. את באה אלי רק כשאת צריכה הפניה לבדיקות, מרשמים, או אישורי מחלה…"
"טוב קצת הגזמת…"
"לא חשוב. העיקר שעכשיו הכל בסדר. אבל תמשיכי לבוא לבקר!"
הפוסט הזה נכתב בתקווה שאם עוד מישהו מוצא את עצמו במצב כזה, אז שייקח בחשבון שיש עוד דברים שאפשר לעשות לפני נשק יום הדין. קודם כל – לנסות לשנות את התזונה. להתייעץ עם החברים בהרב-באלאנס, לנסות לקחת את התוסף הצמחי.
יחד עם זאת חשוב לי לציין שגם עכשיו, כאשר ההרגשה האישית שלי בסדר, אני מקפידה לבצע את הבדיקות באופן שוטף. אני מודעת לכך שיש אפשרות שאצא מהאיזון, והאיום בנשק יום הדין עדיין לא הוסר לגמרי. יכול להיות שיבוא יום ואצטרך להגיע לשם, אבל אני יודעת שבצורה זאת או אחרת, הצלחתי אולי לדחות את רוע הגזרה לתקופת זמן מסויימת. וזה כבר טוב.
ומי שרוצה לקרוא את העדות שלי באתר של הרב באלאנס -מוזמן.